בנושא גמול השתלמות מטפלת אטרי אודליה
 מהסתדרות ההנדסאים- החטיבה הרפואית.
טל' 03-6921473
פקס' 03-6921417
פרטים נוספים בלשונית
" גמול השתלמות "
 






 
.

אחד במאי

2 מאי 2013  |  "מאת איציק ספורטא אתר " העוקץ

לא כל עובד לעצמו

איציק ספורטא 01.05.13
זה הזמן, לפני חוק ההסדרים שככל הנראה הולך להגביל את חופש השביתה ועל מנת לחזק את ארגוני העובדים בישראל, להפגין ולהתארגן. 1 במאי שמח

עבורי, 1 במאי הוא חג שבו מכירים העובדים בערך עצמם, בלי צורך בהכרה של המעסיקים והממשלה בערכם. לאחרונים בדרך כלל יש רק טענות, וכאשר המצב הכלכלי מוגדר קשה, אחרי כיסוח של העניים הולכים ומקצצים גם מעובדים לא ממש עשירים. מעבר לכך, יש פה מהלך שהוא דמוקרטי וקולקטיבי: לא כל עובד לעצמו, אלא מיצובם של עובדים כקבוצת כוח משמעותית במארג הכוחות הפוליטיים בחברה.

ההיסטוריה של 1 במאי,יום שנולד בעקבות מאבקי עובדים וארגוניהם בארה"ב על יום עבודה של שמונה שעות, כבר ידועה למדי, אז לא ארחיב. במדינת ישראל, 1 במאי היה תמיד חג ממלכתי. ביום זה לא עבדו והתקיימו הפגנות ברחבי הארץ, הפגנות של השלטון יותר מהפגנות של העובדים. אני זוכר איך בשורה הראשונה צעדו ראשי ההסתדרות ואנשי ממשלה למיניהם, בעוד עובדים נדרשים להשתתף. כל זאת כי ההסתדרות הייתה מראשיתה מנגנון ליצירת חברה ומדינה ליהודים. כאשר הוקמה על ידי אחדות העבודה והפועל הצעיר בשנת 1920, היא הפכה לכלי המרכזי של האוכלוסייה היהודית החדשה מהעליות הממוספרות. מזרחים בישראל נאלצו להקים לעצמם ארגון עובדים בשנות השלושים מכיוון שההסתדרות לא בדיוק דאגה להם – ארגון שהחזיק מעמד עד 1947 ואז מוזג בהסתדרות כמו ארגוני עובדים אחרים.

צילום: cc by-ארכיון השומר הצעיר יד יערי

ההסתדרות שלטה על חלק ניכר מהפעילות הכלכלית במדינה באמצעות כור, סולל בונה, בנק הפועלים, הסנה וארגונים כלכליים אחרים. בנוסף, ארגוני ספורט-הפועל, בתי ספר ובעיקר קופת חולים כללית היו גם הם שלה. כל זה היה יכול להוביל למדיניות כמעט-סוציאליסטית, אלא שהממשלה לאחר 1948 נקטה במדיניות שאפשר לקרוא לה קפיטליזם מדינתי, אף שהייתה לו מראית עין של סוציאליזם. צריך גם להזכיר שעד שנות השישים לא התקבלו ערבים כחברים בהסתדרות, אף שחלקם הגדול היה פועלים.

1 MAY 64(2)לאחר עליית הליכוד ב-1977 ועקב השינויים במדיניות הכלכלית, קטן כוחה של ההסתדרות והחברות הרבות ששלטה בהן הגיעו לסף פשיטת רגל. כמובן שהליכוד ראה ב-1 במאי חג נוכרי, שמניף דגל אדום שלא קשור לישראל, והניף בגאון את הדגל הכחול-לבן. עם הכישלון העסקי והפוליטי, הגיעה ההסתדרות לפרשת דרכים. לאחר התוכנית הכלכלית של 1985 איבדה ההסתדרות את נכסיה הכלכליים, למשל, כור היום שייכת לדנקנר שקנה בכספי מניות של קרדיט סוויס, בנק פועלים לאריסון ועוד.

היות ההסתדרות חלק מהשלטון – דבר שלא היטיב עם חלקים ניכרים באוכלוסייה ואף מנע מחלקם את היכולת להתפרנס בכבוד, יחד עם התפיסה הליכודניקית של ארגוני עובדים כמעמסה יותר מאשר כמוסד חשוב בחברה דמוקרטית, יצרו מצב שעצם המושג "ארגוני עובדים" הפך למוקצה. מצב זה פגע כמובן גם בחשיבות של 1 במאי, שבעצם חדל כמעט מלהתקיים. מיום חופש קבוע בלוח השנה הוא הפך ליום בחירה שלא רבים בוחרים בו.

לאחר ההתפכחות מהמעבר מקפיטליזם מדינתי לקפיטליזם של שוק, בעשור האחרון התחילה מגמה של התארגנויות עובדים. זה לא ממש קל, כי ההסתדרות עצמה מעולם לא פיתחה מנגנוני התארגנות רציניים והמסגרת החוקית גם היא אינה מסודרת מספיק כדי לאפשר התארגנות למי שרוצה. כמו ההתארגנות, כך גם 1 במאי התחיל להתעורר וכיום נערכות במועד זה מספר לא קטן של הפגנות (ולא רק בתל אביב) על ידי ארגונים שונים, לפעמים ביחד ולפעמים לחוד.

זה הזמן, לפני חוק ההסדרים שכנראה הולך להגביל את חופש השביתה ועל מנת לחזק את ארגוני העובדים בישראל, להפגין וגם להתארגן. אז 1 במאי שמח.

לינקים   |   לינקים   |   לינקים   |   לינקים   |   
onenet web apps